Kijk NuIn De BioscoopGauwBioscopenLaatste TrailersNieuwsZoek FilmBeoordelingen
Films
Bioscopen
Direct Horloge
Nieuws
Trailers
Televisie
Gemeenschap
Mijn Content
Meer
Inloggen
Bladeren reviewsResultaten 1 - 20 Van 1,000
Toegevoegd laatste
Trefwoord
Ranking
Release datum:
  tot  
Together (2021)
כן. זו בהחלט דרמה קומית. שהדרמה בה הולכת ומתחזקת והקומדיה, בשלב מסוים, נותרת רקע דהוי מאחור. מדובר על סרט שהוא יותר בגדר הצגת תיאטרון או דיאלוג אחד ארוך, שנקטע בשביל מונולוגים, שכל תכליתם היא לתהות על קנקנה של מגיפה והתנהלותה, או נכון יותר, התנהלות האנשים שסביבה.

הזוג: הוא והיא (ולא תמצאו שמות בשום מקום אחר). הסיטואציה: סגר הקורונה הראשון באנגליה והשניים כבר מצרים על העובדה שהם צריכים להיות תקועים ביחד למשך תקופה ארוכה, מבלי לקבל שחרורים. השניים מתעבים אחד את השני ומתחילים שיח על התחלת הקורונה, על ההתחלה שלהם ועל איך הם שונאים זה את זו וכמה. החוט המקשר היחיד הוא הבן שלהם, שגם על איך קוראים לו הם לא מצליחים להחליט: ארתור או ארטי.

מפה לשם מוצאים חוט מקשר נוסף, שיעביר את השהות שלהם בניחוח של הסכמה מסוים וכאשר הוא ייפרם, הטקסטים החדים יתחילו להישפך מפיהם של השחקנים ובעיקר מפיו של ג'יימס מקאבוי הנדיר. מקאבוי, שזה חטא ועוול גדול עבורו להיות מוזכר תמיד בתור פרופסור אקסווייר, של אקסמן, בתפקיד פשוט יוצא מן הכלל. הוא צוחק, בוכה, מזיל דמעות, מרגיש, מרגיז ועובר מצבי רוח כמו כלום. הוא גורם לכם להתעצבן, בגלל דמותו היהירה, הנפוחה והשחצנית ואחר כך גורם לכם לרחם עליו, כי ככה.

השניים מדברים למצלמה כאילו היא הבן אדם השלישי בחדר ומרבית הזמן בנם משמש בתור קישוט ודמויות אחרות בסרט מוצגות על ידי בני הזוג. המצלמה עוקבת אחרי השניים משל היו בתוכנית ריאליטי, מדברים מאחורי הקלעים וחולבת מהם מידע בנוגע לסגרים ולהתנהלות שלהם מחוץ לבית, ברגעים המעטים ובעיקר בנוגע להתנהלות בתור הבית.

תוך כדי שיחות החולין הללו, חיצי הביקורת המורעלים לממשל של ג'ונסון ולהתנהלות של משרד הבריאות שלהם, כבר נמרחים ונורים היישר ללב המפעם של האומה הזו, עליה השקפנו מהצד וחשבנו לעצמנו אם היינו רוצים להיות כמותם. הסרט הזה נותן במה לאנשים הקטנים, שהתייחסו אליהם כמו נתונים ומספרים ומבקש רגע לעצור ולנסות לא לראות את המגפה בתור משהו שעבר ולא שינה כלום, כפי שבדיוק כולם ידעו כי יקרה עם סופה.

סרט נוקב, ביקורתי, עשוי היטב ועל אף שאין לו עלילה ממשית ואמיתית, הוא כזה שלוקח את הזמן לעצור ולתהות על מה שעבר על כולנו במשך השנתיים האחרונות ולתהות בנוגע ללקחים שנלמדו או לא נלמדו במשך כל הזמן הזה. סרט בעל אמירה, עם משחק מופלא ושימוש נפלא במרחבים הקטנים שיש לבית סגור ומסוגר להציע לצוות הצילום. לא רגיל, אבל כזה שלא הייתם רוצים לפספס, אם אתם חובבי תיאטרון וייצוגו הקולנועי.
  18 Uren geleden
Donnie Brasco (1997)
נתחיל עם פרופורציות. לא מתקרב לסרטי המאפיה הגדולים שנעשו במהלך השנים ואי אפשר להזכיר אותו בנשימה אחת איתם.הקצב איטי ושעתיים בשביל רוחב היריעה הוא ארוך מידי. יש כאן גם חוסר קוהרנטיות ובלאגן מבחינת דמויות והנגשת הסיפור. הדבר הכי טוב הוא המשחק של אל פאצ'ינו שזו חוויה בפני עצמה.שורה תחתונה: סרט ראוי אבל לצפות למשהו יוצא דופן.
  3 Dagen geleden
Me Time (2022)
קומדיה גרועה וזה עוד בלשון המעטה.אומנם שני שחקנים מצויינים אבל כשהסרט רע, גם הם טובים ככל שיהיו לא יכולים להציל אותו.סוני והאק הם שני חברים בשנות ה-40 לחייהם שגדלו יחד.סוני הוא עקר בית בעל משפחה והאלק רווק הולל, שמתכנן אירוע יום הולדת גרנדיוזי עבור עצמו, בו שניהם משתתפים יחד עם עוד קבוצה גדולה של גברים ונשים.העניינים מסתבכים בגלל תקלות כאלו ואחרות ובין היתר בגלל חובות כלכליים של האלק.הדברים גם מעיבים על היחסים בין סוני לאישתו הקרייריסטית. הומור דל. את כמות הפעמים שצחקתי אפשר לספור על כף יד אחת.
  3 Dagen geleden
Jerry & Marge Go Large (2022)
סרט פשוט מתקתק, שגם אנט בנינג לא מצליחה להרוס. בריאן קרנסטון ובנינג מגלמים את דמותם של ג'רי ומארג' סלבי, שביום בהיר אחד, לאחר יציאתו של ג'רי לפנסיה, הוא מחליט לבחון את הראש המתמטי המטורף שלו ולהיכנס להימורי לוטו וגם לזכות. הקטע הוא שאת כספי הזכיות הוא לא מוכן לשמור לעצמו והוא מחליט לעשות מעשה גם עבור העיירה הגוועת שלו ומחייה אותה ואת חיי הנישואין שלו.

נוסחת דרמה-רומנטית-קומית שאשכרה עובדת. תוסיפו את הקסם של הקשישים טובי הלב, שרוצים ריגוש בחיים וגם לעשות טוב לסביבה שלהם ומעל הכל, שימו את הכל בפריים של "מבוסס על סיפור אמיתי" וקיבלתם סרט נהדר, גם אם לא הכי מרגש או יוצא דופן, על אף הסיפור המטורף שעומד מאחוריו, מדובר בסרט שפשוט תענוג לצפות בו ובסיפור שלו.

אין כאן ערך מוסף קולנועי מעניין, מעבר למשחק סביר פלוס של הנוכחים ועצם העובדה שמתרגמים את הסרט למתקתקות יתרה, בשביל שימכור וכאשר אמרתם עודף סוכר מוגזם במשחק - בנינג וקרנסטון בהחלט מספקים את זה, לעיתים ברמות מוגזמות ועם זאת, אי אפשר שלא ליהנות מהסרט והסיפור הנפלאים, שאותם הם באים לייצג במסך הקטן.

כשקרנסטון ומייקל מקיין נפגשים יש גם פיקטנריה, כשמיסטר ווייט פוגש את את האח של סול ועל הדרך גם מגלם סבא, שקוראים לו "פופ פופ" - מקרי? אולי רק בראש שלי, אבל נהניתי מפרטי הטריוויה הקטנטנים הללו, שמצויים בסרט הכיפי הזה. סרט טלוויזיה נפלא לצפות בו ובאמת בזכות משחק טוב ובימוי סביר ומניח את הדעת, אתם לא יכולים לצאת לא מרוצים.
  4 Dagen geleden
Hustle (2022)
תסריט בנאלי ודי צפוי שלא מאפשר לסרט להתרומם לגבהים. למרות זאת במסגרת המגבלות אין כאן אכזבה. סטנלי שוגרמן הוא סקאוט של קבוצת nba. במסגרת תפקידו הוא נוסע ברחבי העולם כדי למצוא שחקני כדורסל מוכשרים עבור קבוצתו. למרות זאת, חלומו הגדול הוא להיות מאמן וזה ימצא אותו בדרך לא צפויה. במהלך אחת הנסיעות הוא מאתר בספרד את בו קרוז. כדורסלן בעל יכולות אבל עם עבר בעייתי של אלימות. סטנלי מביא אותו לארה"ב אך בעלי הקבוצה לא מתרשם ואינו מעוניין להחתימו. אחרי שסטנלי מתפטר הוא לוקח את בו תחת חסותו. הוא מאמן אותו ומשמש כמנטור עבורו ואף דואג כלכלית לכל צרכיו בסיוען של אישתו וביתו. סטנלי נחוש להביא את בו ל nba בכל דרך וגם קצת מזל לא יזיק. בסרט מופיעים בתפקידים קצרים שחקני כדורסל בעבר ובהווה, מה שמקנה נופך נוסף של אותנטיות.ציון 7.5.
  5 Dagen geleden
Force Majeure (2014)
הספיק לי לצפות ב"משולש העצבות", שהוא סרטו השני (השישי, בסך הכל) של רובן אוסטלונד, אשר מביא עמו זכייה בפרס הגדול של פסטיבל קאן, על מנת להתחיל ולחזור אחורה ולראות חומרים ישנים יותר של הבמאי המבריק הזה. את "הריבוע" קיבלתי עם עיכול קשה, אבל עם הרבה אהבה והערכה ואת "משולש העצבות" כבר היה קל יותר לעכל ומקביל גם מאוד קשה, אבל הובן שמדובר בגאון קולנוע ואין זמן טוב מזה מאשר לחזור אחורה, ליצירות מוקדמות יותר שלו, שזכו להערכה - גם אם לא מספקת, בעיניו.

הסרט הזה פספס את האפשרות להיות מועמד לאוסקר, למרות שהיה בין הרשימות הסופיות, אבל את ההערכה וההוקרה הוא מקבל בתור אבן דרך נוספת של הבמאי השוודי המחונן, להפוך להיות מי שהוא כיום. רובן אוסטלונד מבקש מכם הצופים ללבוש בגדים ארוכים ולעלות איתו לאלפים הצרפתיים, לחופשת סקי משפחתית, שנפתחת בסצנה מכוננת למדי, כאשר צלם מקומי מביים את המשפחה, בת ארבע הנפשות, לתמונות קטלוג יפיפיות וכובשות. כולם נשענים על כולם, מחבקים ומחייכים - הם בחופשה ונהנים מגלישה ותיעוד. מה שיגיע לאחר מכן...את זה אף אחד לא צפה.

הבמאי השוודי אוהב להתעסק עם רעשי רקע מציאותיים, מובנים וכמעט בנאליים לחלוטין. בסרטו החדש (המשולש) הוא נתן לזבוב לגנוב את ההצגה, למעלית להיסגר ולהיפתח ולמגבים של השמשה האחורית של האוטו לשבש עוד קצת את המשובש ממילא. בסרטו הנוכחי, משנת 2014 הוא נותן לפיצוצים מבוקרים של אתר הנופש, אשר מייצרים מפולות מלאכותיות, לקחת את רגעי המעבר בין סיקוונס לסיקוונס. רעש מלחיץ, אבל כאשר מוסבר הוא מניח את הדעת, עד שהוא לא... מעבר לו ובין כל פרק (כי הוא אוהב לחלק לפרקים) הוא משתמש בצלילי "ארבעת העונות" של ויואלדי ומנגן כמובן את זו של הקיץ.

ביום בהיר אחד, במסגרתו סועדת המשפחה, מתרחש אירוע, שהולך לפלח את התא המשפחתי הקטן הזה ולייצר הדים וגלים. מדובר במפולת ולא ארחיב מעבר לכך, כדי לא לסמן את הביקורת הזו בתור מספיילרת. המפולת הבאה שתגיע, תהיה זו שתתרחש בין בני המשפחה ובעיקר בין האב והאם. אוסטלונד מייצר מעין סאטירה (למרות שהתקשיתי להבחין בהרחבה ז'אנרית מעבר לדרמה), אשר נוגעת בתפקידים המגדריים ובתא המשפחתי והוא קורע להם את הצורה, כאשר המפולת המשפחתית מכה גלים גם לזוג חברים, שמגיע לביקור ידידותי באתר הסקי.

תפקידי הגבר והאישה הקלאסיים מתערערים בסרט ואפילו הילדים מתבגרים להם תוך כדי הסרט, במהלך קצר מאוד. זה נראה לעיתים כמו סרט על כלום, אבל מה שמבעבע מתחת לפני השטח והסימבוליזם של הבמאי השוודי, אשר מרוח ברמיזות וביקורת נוקבת על המבנה המשפחתי ובעיקר על התפקידים של ההורים בתור הורים ובינם לבין עצמם, בתור בני זוג. לא בטוח שמדובר בסרט לכל אחד, כי הוא לעיתים מרוחק ומתנשא, אבל כאשר נותנים לו את הצ'אנס והכבוד הראוי לו, מדובר במתאבן חריף, נוקב ומודע לעצמו מאוד, שלא חס על הגיבורים שלו, כפי שאוהב הבמאי השוודי להתעלל בגיבוריו.
  7 Dagen geleden
Prey (2022)
באמת שזה אחד מסרטי האקשן הטובים שראיתי, לא השנה, לא בזמן האחרון, בכלל.
הוא עשוי כל כך טוב, העלילה, הצילום, המשחק, אין רגע מיותר..
כל מילה מיותרת, שווה צפייה.
9/10
  Week geleden
Beast (2022)
אידריס אלבה ושרלטו קופליי, בתוספת אריה CGI אמורים להיות מתכון לטריפ טוב, רק שמדובר בסרט שהמקסימום שלו מסתכם בצילום מרתק. בנוגע לכל השאר...מדובר בסרט אימה זול ואפילו די מטופש, שחוזר על שטיקים של אחרים ורבים לפניו, שהנושא המרכזי שלהם הוא האדם נגד החיה, ברקע הטבע.

את הסרט הזה מביים בלתזאר קורמאקור, במאי איסלנדי, שאיכות היא מילה יחסית גסה בעבור לחומרים עליהם הוא אחראי. הצלם שלו, לעומת זאת, הוא צרפתי זוכה אוסקר בשם פיליפ רוסלו (אשר אחראי על "נהר זורם ביניהם"). שיתוף הפעולה בין השניים יוצר מחזה מרהיב וכזה שאולי שווה לראות בקולנוע. במקרה שלי, את הקולנוע פספסתי והחלפתי בחוויה הביתית, למרות שבצפייה קולנועית בטריילרים, הרגשתי שיש כאן משהו ששווה להשקיע בו את הזמן והתבדיתי, כפי שגם קצת ציפיתי.

אלבה מגלם אב, אשר יוצא עם שתי בנותיו לטיול באפריקה, על מנת לנקות את הראש ולשים משקעים ובעיות יומיומיות בצד. הוא מגיע לבקר בבית של חבר משותף טוב שלו ושל אשתו המנוחה, פורש בפניו את תחלואות היום ברגעים צ'יזיים מאוד ולמחרת הארבעה יוצאים לעשות מסלול בספארי המדברי של דרום אפריקה.

מה שהם לא יודעים, היא העובדה שישנו אריה פסיכופת, שמסתובב לו ברחבי הסוואנה ושוחט אנשים על ימין ועל שמאל ולא יודע שובע להרג שהוא מבצע. הסרט איכשהו מצליח לסחוב את עצמו עד לרבע האחרון, אבל שם הוא הולך ומבצע פליק פלאק אחורה, עם הראש כלפי מטה ובסיקוונסים מרהיבים ומרשימים שכל קשר בינם ובין היגיון מינימאלי ובסיסי מקרי בהחלט, מאבדים הצופים את הקשר השברירי לעלילה ההולכת וקורסת של הסרט.

לא ברור מה היה הצורך של קורמאקור בשני שחקני על ואיכות דוגמת קופליי ואלבה ואין ספק שאותי הם משכו (וגם הטריילר), אבל בסרטים מהסוג הזה אפשר לנרמל ולמצע כלפי מעלה או כלפי מטה. מכיוון שהתסריט והעלילה נראים כאילו הותקפו על ידי להקת אריות ולביאות, השחקנים והבמאי הולכים במסלול משותף ובינוני (מינוס) בכדי ליישר קו ביחד עם ההוא העלילתי.
אין משהו מיוחד לומר על המשחק של צמד הסופרסטארים הנפלאים הללו, אבל הם ממש לא מגיעים בסרט הזה בכדי להרשים מישהו ופשוט לאסוף משכורת שמנה ולא מוצדקת.
  2 Weken geleden
Delicieux (2021)
סרט צרפתי מקסים, מרומם ומשובב נפש. חייב להודות שבתור אחד, אשר רואה באוכל משהו שהוא בעיקר צורך למלא את הבטן וכמעט שום דבר מעבר לכך, על אף ההנאה הכרוכה בכך, סרטים על אוכל ממש לא עושים לי את זה.

הסרט הזה כובש במתקתקות שבו ובהופעות הנפלאות של השחקנים המובילים שלו. אי אפשר להתעלם, כמובן, מההקשר ההיסטורי וסיפור הרקע של המהפכה הצרפתית, ההולכת וקורמת עור וגידים, בצילה של העלילה - כל אלו נותנים את תרומתם לפיקטנטריה של הסרט הזה, אבל ללא קשר לאלו, פשוט מדובר ביצירה טעימה, שכיף לצרוך ולא בטוח שיש חובת צפייה על מסכי הקולנוע, למי שפספס את הסרט על המסך הגדול.

עלילת הסרט מספרת את סיפורו של השף פייר מנסרון, אשר מאבד את עבודתו אצל דוכס יהיר ומלא חשיבות עצמית, שכל שנמצא לנגד עיניו הם: הוא עצמו וחבריו הנפוחים. הגלות של השף מטירתו של הדוכס תתרחש אי שם בכפר, כאשר הוא מקבל על עצמו את תפקיד מנהל הפונדק, אותו ירש מאביו וביחד עם בנו ועם שוליה נשית ועקשנית הם משנים את פני שירות הלקוחות הסועדים בפונדק ולבסוף יביאו אותו לכדי מצב של מסעדה - מה שלא היה עד אז.

הסרט עמוס בצילומי תהליכים של הכנת מנות מעניינות, גם לאלו שלא חובבים צילומי מזון. סיפורי הצד, מעבר למזון ולמריבות על גודל הפשטידה מגיעים לידי ביטוי דרך סיפורים רומנטיים, סיפורים על גאווה אישית ועל הבדלים ופערים בין מעמדות ותפיסות עולם, שחלקם באים לידי ביטוי בכיצד הם רואים את המזון - הכל ברקע המהפכה הצרפתית ההולכת ומתרחשת ואי אפשר ללא נופי כפר מרשימים, המהווים לוקיישן, שפשוט מצטלם מדהים.

לא מצאתי את עצמי נסחף עם הסרט, בכל הנוגע לסיפור ולסיפור הרקע שלו, אבל אי אפשר לומר שזה סרט שאפשר להישאר אדיש אליו כי פשוט יש בו משהו עדין, מעט מצחיק ובעצם שילוב של מספר ז'אנרים, אשר התמהיל שלהם - בדומה לבישול של מנה מוצלחת, הופך את הסרט ליצירה נהדרת לצפייה. הצילום, העריכה, הבימוי והמשחק פשוט נפלאים ועל אף שהסרט לא מצליח להתרום לרמות יוצאות דופן, הוא עדיין עושה את העבודה בתור סרט נהדר, מהנה וייחודי למדי.
  2 Weken geleden
De Moderne Tijd (1936)
אוצר נוסף שהשאיר לנו השחקן הנהדר הזה.
ישן אבל במרחק השנים עדיין רלוונטי. מצחיק ומדבר למרות שהוא סרט אילם. נושא שהוא חוצה זמנים ותקופות. הבדלי מעמדות, ניצול ודיכוי זכויות אדם והרצון להרוויח כסף גם על רווחתם של העובדים הפשוטים.המצב הוא עד כדי כך רע, שהגיבור הראשי מעדיף להיות כלוא בתוך תא מעצר מאשר להיות בחוץ. אבל, מעז יוצא מתוק והוא מוצא אהבה בדמות אישה יתומה וצעירה, שגם היא נפגעת מהסדר החברתי. כיף מההתחלה ועד הסוף.
  2 Weken geleden
Doctor Strange In The Multiverse Of Madness (2022)
חייב לציין גילוי נאות קטנטן...אני לא מחובבי המולטיוורס. מבחינתי כל הקונספט של עולמות ויקומים מקבילים נועד בשביל לאנוס את הז'אנר ולהמשיך לייצר ממנו עוד ועוד תכנים ללא הצדקה מיוחדת מעבר לגלגול כסף וכל עוד ישנה עדת מעריצים מסומאת עיניים, כנראה שהז'אנר ימשיך להיאנס והצופים ימשיכו לפקוד את בתי הקולנוע באדיקות כמעט דתית. ככה זה שיש קהל שבוי של חנונים, שחיכו כל חייהם כדי שספרי הקומיקס שלהם יהפכו לוויזואליים, קולנועיים וטלוויזיוניים.

תמיד אהבתי את ז'אנר גיבורי העל, אבל הילדות לא הייתה עשירה בסרטים שכאלו וכך נותרתי מעריץ שבוי של באטמן - גיבור על, בלי כוחות על ולכן מה שיותר קרוב לריאליזם בעולם הקומיקס הוא כוס התה שלי. דוקטור סטריינג' הוא הדבר הכי רחוק מזה ולכן גם גיבור העל הכי פחות אהוב עליי - לסרט הזה ממש לא חיכיתי, אבל כמו חובב קולנוע ממוצע, ידעתי שבסוף אצרוך את העניין הזה ואשכח ממנו, דקה בדיוק אחרי שאצפה בו (או עוד כמה דקות אחרי כן, לאחר שאכתוב עליו את הביקורת).

מה לעשות? הקולנוע של היום משתמש בקומיקס וז'אנר גיבורי העל בשביל להנשים את עצמו, אפילו לא מדובר כאן על מנוף כי אם על אמצעי חיוני להנשים את האולמות שלעיתים מורגש שאין הרבה הצדקה להשתמש בהם, בייחוד נוכח עליית שירותי הסטרימינג. דיסני הוא אחד מהם ואחד הגדולים והוא, כמצופה, דווקא כן משתמש בז'אנר גיבורי העל כמנוף עצום, בכדי להזרים עוד ועוד צופים בתכנים הטלוויזיוניים שלו.

הסרט החדש של סטיבן סטריינג' הוא הישג וויזואלי וקולנועי מרשים, אבל אי אפשר לנתק אותו מהעלילה שלו, או נכון יותר - מהמחסור שלו בעלילה. מעבר לוויזואליות מרשימה, הוא נשען באופן כמעט בלתי אפשרי על עלילה מקושקשת וחסרת היגיון בסיסי ומינימלי ונותר כמעט בנאלי, בביצוע שלו. הקווים המנחים, הסאבטקסט והגיבורים שלו לא מצליחים להתניע ולהתרומם, ביחד עם הלוק שלו והוא נותר תקוע ומרגיש כמו פרסומת ארוכה וחיבור בלתי פוסק לסדרות, על בסיסן הוגש התסריט הנוכחי.

הסדרה המצוירת והכושלת למדי "מה אם?" והסדרה המוצלחת והמפתיעה "וונדה-וויז'ן" הן הבסיס האיתן של הסרט ואם לא ראיתם, תלכו עוד יותר לאיבוד. העלילה והתסריט נשענים על מולטיוורס ועל כוחותיו המוזרים של סטריינג', במסגרתם הוא יכול בעצם לעשות את הכל וגם פוגש יריבה, אשר מאוד במפתיע, גם יכולה לעשות את הכל, אבל צריכה עוד קצת בשביל לשמר חלום בלתי מושג, כמעט כמו שלו, הקשור לאהבתה למישהו אחר.

הרבה קשקושים, הרבה אקשן ובמפתיע מאוד (או שלא, בהתחשב בכך שסאם ריימי הוא הבמאי) גם הרבה אימה ואלימות גראפית, שלא כל כך מתיישרת עם הקו הנקי, יחסית, של מארוול, בכל הנוגע לתכנים שלהם. בפועל, האימה הזו עשויה לעבוד היטב על צעירים יותר, הצופה הזה נמנם, תפר כרית שנפרמה ורק חיכה שמשהו מעניין או הגיוני יחסית יתרחש. סאם ריימי נטל לעצמו את הרשות לעשות מה שבא לו עם העלילה, כלומר, מעבר לקו הראשי שלה, אבל בכל שלב מעבר לקו המרכזי, היה נראה שהרשות נתונה להשתולל.

על אף שהסרט אורך כשעתיים, אף דמות לא מתפתחת וגם דמותו הראשית של סטריינג' נותרה כפי שהחלה - עבשה ולא מעניינת או מושכת. הסיום בנאלי וגם הנערה הצעירה, שאמורה הייתה לגנוב את ההצגה, בזכות השם שהוענק לה, באופן סימבולי - אמריקה, לא מצליחה להאפיל על הבינוניות הכללית שיש לסרט הזה להציע.

מה לעשות? באמת באופן אישי קשה לי היה להתחבר לסרט והוא ממשיך את דרכם של הסרטים האחרונים מבית מארוול ובעיקר את הדרך של הסדרות האחרונות מטעמם, שהולכים ברוורס עצבני, בכל הנוגע להתקדמות שלהם, מבחינת האיכות. התכנים ימשיכו להיווצר וכל כנס חנונים של קולנוע מביא עוד ועוד תכנים ועם זאת, מתי שהוא גם השרופים שבשרופים יגיעו לרוויה ואולי אז נגיע לנרמול וחברות הקומיקס יתחילו להרים טיפה את הרגל מהגז וישחררו אותנו לצפות בתכנים אחרים, עם טיפה יותר איכות.
  2 Weken geleden
Paws Of Fury: The Legend Of Hank (2022)
עובד נהדר, הן בתור סרט ילדים והן בתור כזה שעובר חלק אצל המבוגרים. מדובר בהפקה של מל ברוקס, שלקח כעשור להוציא אותה לפועל והיא נשענה באופן חזק מאוד על "אוכפים לוהטים" (1974) של ברוקס. הסרט מנסה לטפל בסוגיות בין גזעיות ועל טהרת הסמוראים וכמובן עם הסגנון של ברוקס, שאומנם ההפקה היא שלו, אבל הוא גם תורם את קולו ואת רוחו לסרט ולו לקמצוץ ממנו.

שליט חתולי מנסה להיפטר מעיירה הסמוכה למקום ריבונותו ונאלץ לשלוח סמוראי חליפי, בהוראות השוגון, שלא יודע על מזימתו. הבעיה של תושבי העיירה היא שהסמוראי שנשלח הוא כלב ואילו הם כולם חתולים וכידוע בעולם הסרט - אין כניסה לכלבים, לעיירה ובכלל. משם הסרט לוקח את עצמו במסלול בנאלי למדי, אבל קורע מצחוק ונפלא, שעבד עליי ועל הילדים שלי - כל אחד בגילו ובהבנות את חוש ההומור.

יש בדיחות רבות שעוברות מעל הראש שלהם ועפות אל הראש שלנו, בכיף והן עובדות ובין כזו לאחרת, ההומור הילדותי של הסרט עובד נפלא ולגמרי מדובר בסרט לכל המשפחה, שאולי איבד מהחדות של העקיצות שלו או מהחדות של המסר היותר חתרני, שהוא ניסה להיות, אבל זה פשוט עובד ומדובר בסרט שהפתיע אותי לטובה וממש היו לי אפס ציפיות ממנו.
  2 Weken geleden
Banshun (1949)
אפשר לחלום בלילה וכל כך להתבאס ולהתאכזב אם מתעוררים באמצע של חצי חלום כזה על סינמטוגרפיה שכזו, יש שיגידו שזה הסרט הכי טוב של אוזו, הקולנוע היפני בהחלט הושפע עמוקות מידי מהקולנוע האמריקאי, הוליווד הקלאסית וזה ניכר לאורך כל הסרט.

בוודאי ובוודאי שזה לא מוריד פירור מהאיכותיות שלו וכשאני אומר "פירור", הכוונה שזו "פרוסה" יחסית לאחרים של אוזו שארוכים מזה בתת-ז'אנר סרטי Slice of Life או דרמה משפחתית.

סרט ההמשך בטרילוגיית "נוריקו" אפילו עוד יותר מרשים, מוצלח ומשכנע יותר לעומת הראשון, צילום לפנתיאון, אולי מכל בחינה לולא הפס-קול, הסרט הזה היה בקנה מידה ממש מושלם למי שאוהב להתרגש מקולנוע, סצינות רכבת והעשייה האומנותית, לא הכי אוזו שיש, (מתןך חמישה, די ברור שזה הסרט הכי פחות איטי והכי זורם שלו שראיתי).

קלאסיקה אולי הכי חובה בעיניי בקולנוע היפני בטח כסיפתח לטרילוגייה מפוארת ועוצמתית, עולם אחר למי שייתחשק לזנוח את תרבות הסמוראים, סך הכל מדובר באחד הסרטים הכי יפים שראיתי אם לא יותר בדגש על היופי הקולנועי, חילופי הדורות בין שנות הארבעים לחמישים.

עובדה חשובה ומסכמת, בהחלט לא מציע להתחיל עם סרט אחר בטרילוגיה ויהיה משמעותי לפסוח על זה ולא להתחיל מכאן.
  3 weken geleden
The Forgiven (2021)
מדבר, מלא סטארים, מקרה טראגי אחד וערימה של טיפוסים מקצוות שונות של המפה התרבותית. ג'ון מייקל מקדונה - האיש שהיה אחראי על התסריט והבימוי של שני סרטים נפלאים: "הכומר" ו"שומר חוק" הוא גם זה שאיגד ערימה של סטארים בשביל להיכנס לאיזו מחילה מדברית, עם אואזיס מופלא בלב מדבר סהרה. ג'סיקה צ'סטיין, רייף פיינס, קיילב לנדרי ג'ונס האקסצנטרי והנפלא וגם מאט סמית' וכריסטופר אבוט (הכפיל של ג'ון סנואו) - הכוכבים העולים החדשים בשמי הוליווד גויסו למשימה. התוצאה...? משמימה למדי.

המקרה הטראגי עליו אחראים בני הזוג, אותם מגלמים פיינס וצ'סטיין מרגישים כמו קריקטורה של בני זוג ובכלל קריקטורה של בני אדם, שמגיעים למקום שבו מגיעות כל הקריקטורות להיכנס אל תוך לופ קלישאתי בלתי נגמר והולכים על פי חוקי הפורמט, בדיוק כפי שנכתב להם בתסריט העצל, עליו אחראי מקדונה, ביחד עם לורנס אוסבורן.

הכל הולך ומתפתח בערך כפי שחשבתם וגם מסתבך כפי שחשבתם שוב ואפילו ההתפתחות האישית, אותה עוברת אחת הדמויות מקיצון אחד למשנהו, לא מצליחה לרגש וגם הכאילו טוויסט בסוף הסרט לא מצליח להזיז למישהו.

מדובר בסרט שנצפה בשלושה חלקים ולאחר זמן מה, בין חלק לחלק ועם זאת, לא נראה שצפייה רגילה ורציפה תציל אותו מעצמו. ההופעות כאן סבירות ומניחות את הדעת, בהנחה שכולם באים לעשות כיף על הסט, העלילה מקרטעת וגם האמירות על הבדלי תרבויות וכאלה לא מרגישות מפותחות מספיק ומרגישות בעיקר כמו אילוץ, בשביל לדחוף סאבטקסט עמוק לסרט שלא מצליח להתרומם יותר מדי, על אף שהוא מצליח לסחוב את העניין, לאורכו.

בין 5.5 ל-6, אי שם בכור המצרף של הציונים הבינוניים - עומד וממתין לו הסרט עם התרגום הלא אפוי עד הסוף ועם זאת, הסביר למדי - בדיוק כמו הסרט עצמו.
  4 weken geleden
God's Own Country (2017)
לא מיועד למי שנרתע מסרט להט"בי שכולל גם סצינות נועזות. חוץ מזה הוא גם איטי אבל מצליח לשמור על עניין. המשחק טוב, הנופים הכפריים מדהימים, והתסריט בהחלט ראוי. במוקד, סיפור אהבה בין שני גברים שונים באופיים ואיך כל אחד מהם מושפע מהתנהגותו של האחר.יש כאן דינמיקה שמובילה למשבר ביניהם לקראת הסוף והשאלה היא, אם וכיצד ייפתר. בשורה התחתונה הסך הכל הוא טוב אבל לא סוחף. ציון 7.5.
  Maand geleden
Encanto (2021)
עוד הצלחה של דיסני, מה שמתחיל בגמגום ואיטיות בסרט משתפר בכל רגע נתון עד שאי אפשר שלא לאהוב את הסרט והדמויות המעולות.
כמו frozen וסרטים דומים של דיסני, הסרט הוא לא לילדים בלבד וכיף לראות אותו בכל גיל.
7.5/10
  Maand geleden
Scream (2022)
לא התכוונתי לראות את הסרט הזה, אבל בטיסה של 11 שעות חזרה מארצות הברית אין יותר מידי מה לעשות וככה יצא שראיתי את הסרט ובהחלט לא התאכזבתי, לא מדובר ביצירת מופת אבל כן מדובר בסרט מעניין ומהנה שמצליח לג'נגל טוב בין לתת מחוות לסרט הראשון וגם לא לשכוח שצריך לעניין את הצופה בסרט עצמו.
בהחלט סרט סלאשר טוב וראוי לצפיה.
7/10
  Maand geleden
Doctor Strange In The Multiverse Of Madness (2022)
עוד סרט של מארבל, מסתבר שבשביל הסרט הזה צריך לראות את הסדרה "ונדה ויזיון" ומזל שבמקרה ראיתי את הסדרה, כנראה שצריך לראות עוד הרבה סרטים של מארבל או לזכור מהם משהו בשביל להבין רפרנסים בסרט, אבל זה לא כל כך משנה כי בתכלס זה קופי/פייסט ממיליון סרטי מארבל אחרים, זה סרט נחמד שמעביר את הזמן ולא מעבר לזה.
הסרטים של מארבל הם מקוריים כמו לקנות פרחים או שוקולדים בחג האהבה, זה לא מקורי אבל זה עובד.

6.5/10
  Maand geleden
Hustle (2022)
סוף סוף סרט של אדם סנדלר שאפשר לראות ולא להרגיש כאילו זה עוד פעם המשחק שלו באלפי סרטים שונים.
הסיפור טוב, המשחק של סנדלר טוב וזה שסנדלר מתחיל לערב בסרטים שלו שחקני NBA בעבר ובהווה תמיד מוסיף לזה.
בסך הכל אחלה סרט של נטפליקס וסנדלר ולגמרי שווה צפייה, לא רק לחובבי הכדורסל.
7/10
  Maand geleden
The Black Phone (2021)
חיכיתי לסרט הזה...ואחר כך קצת פחות ואז...שוב. והוא הגיע והוא מצוין! משהו במסכה של אית'ן הוק עשה את העבודה, כפי שהסרט ביקש לעשות והעלילה פשוט עבדה, ביחד עם השחקנים וביחד עם האפקטיביות שלו, הכל עבד וגם אם זה לא היה הכי מפחיד בעולם ובעיקר היה מותח, זה היה מותח מהרגע הראשון ועד הרגע האחרון, יש בו קסם של קלאסיקת אימה-מתח של האייטיז וזה בדיוק מה שסקוט דריקסון רצה לעשות לספרו הקצר של ג'ו היל, שמושפע בקלות מסיפורים וסרטים בהשראת סטיבן קינג.

סיפורו של הסרט מובן וידוע וגם הטריילר לא חוסך זאת, כאשר פיני - גיבור הסרט, מוצג בתור ילד חננה, יחסית, שחוטף מכות מבריוני בית הספר וגם בבית חווה אלימות פיזית מאביו, ביחד עם אחותו. ברקע, בעיירה הקטנה בדנוור, שכולם מתגוררים במסגרת עלילת הסרט, מסתובב רוצח ילדים, המחופש לקוסם ואוסף לו ילדים אל וואן, מרדים אותם ואז משחק ונפטר מהם. מי נותן לילדים שלו להמשיך להסתובב בעיירה כזו ללא פיקוח ואיך המשטרה לא עוצרת כמה צעדים לפני כן, כאשר היא מאפילה על פרטי החקירה, אלוהים יודע?

פיני נחטף על ידי הנבל של הסרט והוא חתיכת פסיכופט. ואית'ן הוק מגלם אותו באופן מושלם, כאשר במרבית שלבי הסרט הוא נמצא עם מסכה קריפית על פניו ואת כל כשרונו הוא מעביר דרך קולו ומחוות גופניות מלחיצות. פיני נותר דמות פשוטה יחסית במסגרתו ככלוא המתועד בסרט ואילו בצד השני של העלילה, אחותו גוון מנסה לגלות את מקום הימצאו בעזרת כוחותיה העל טבעיים, אשר מגלים לה פרטים פיקטניים, דרך חלומותיה. פיצול העלילה נפלא וגם הכליאה של פיני עובדת היטב, כאשר הוא מנסה, דרך עזרתם של הילדים המתים שכבר נחטפו, להיחלץ, בעזרת טיפים מהם דרך הטלפון המת, המצוי בחדר הכליאה של פיני.

הסרט הולך לפי החוקים השגרתיים לסרטי מתח-אימה, על בסיס סיפורי קינג ועובדים באופן אפקטיבי, כפי שעבדו הסרטים והספרים של קינג בעבר, ברובם. מהרגע הראשון ועד סוף הסרט לופת דריקסון את הצופים בעזרת מניפולציות תסריטאיות מצולמות, על מנת להגביר את אפקט המתח והלחץ וזה פשוט עובד נפלא, בלי בולשיט ובלי יותר מדי ניסיונות לשדר משהו מעבר לברור והמובן מאליו.

זה סרט שילחיץ את הצופים הצעירים בזכות הפשטות שלו ואת המבוגרים יותר בעזרת התת מודע, אל עבר הפחדים הדחוקים והעמוקים ביותר שלהם, בנוגע לילדיהם. אי אפשר לצאת מהסרט הזה אדישים ולשם בדיוק מכוונים הכותבים, התסריטאים וכמובן הבמאי של הסרט שעונה על שתיים מהקטגוריות הללו, בכל הנוגע למעורבות שלו.

דריקסון, הבמאי, ביים את Sinister ואת "דוקטור סטריינג'" הראשון והבנאלי למדי, אבל בהחלט הוכיח פעם נוספת שאת עבודתו המשובחת במתח ואימה קשה יהיה לקחת ממנו. מייסון ת'יימס - הגיבור הראשי, עושה עבודה נהדרת ואחותו בסרט - המגולמת על ידי מדליין מק'גרו פשוט מאירה כל רגע, שבו היא נתקעת לנו מול הפרצוף במסך. הברקה ליהוקית ואתם עוד תשמעו על השניים הללו בוודאות, בעתיד.

אין הרבה מה לומר על הסרט הזה, מעבר לכך שהוא פשוט מצוין ופשוט עובד נפלא באפקטיביות שלו. הציפייה השתלמה ובוודאות תעבוד טוב יותר בקולנוע מאשר בצפייה ביתית. קשה לקרוא לו אימה קלאסית, כי הוא לא מפחיד ומבהיל, אבל הוא מותח בצורה בלתי רגילה ויודע לחדור ולהיכנס לכם אל מתחת לעור ואיזה יופי של אנטגוניסט יש לו. אל תחכו, אל תתמהמהו - אם תתפסו בקולנוע, מה טוב ואם לא.....תראו בבית. רק אל תפספסו.

  Maand geleden
In Theaters
The Good House, Smile, Mission: Impossible - Dead Reckoning - Part One, BROS, Triangle Of Sadness, Blonde, Don't Worry Darling, See How They Run, The Woman King, Moonage Daydream, Salem's Lot, After Ever Happy, The Forgiven, Cinema Sabaya, Me Time, Three Thousand Years Of Longing, The Invitation, Rumba La Vie, Tad The Lost Explorer And The Emerald Tablet, Orphan: First Kill, Beast, Dragon Ball Super: SUPER HERO, Fall, Day Shift, Pil's Adventure, Prey, Thirteen Lives, Easter Sunday, DC League Of Super-Pets, All I Can Do, Fire Of Love, The Gray Man, Nope, Paws Of Fury: The Legend Of Hank, Where The Crawdads Sing, Bullet Train, Mrs. Harris Goes To Paris, Thor: Love And Thunder, Hello, Goodbye And Everything In Between, Minions: The Rise Of Gru, The Man From Toronto, Rise, Untitled Elvis Presley Project, The Black Phone, Jerry & Marge Go Large, First Love, The Good Neighbor, Good Luck To You, Leo Grande, Spiderhead, Official Competition
Coming Soon
Avatar 4, Deadpool 3, Avatar 3, Transformers: Rise Of The Beasts, The Little Mermaid, Guardians Of The Galaxy Vol. 3, John Wick: Chapter 4, The Son, Dungeons & Dragons: Honor Among Thieves, Knock At The Cabin, What's Love Got To Do With It?, Babylon, Glass Onion: A Knives Out Mystery, I Wanna Dance With Somebody, Shazam! Fury Of The Gods, Puss In Boots: The Last Wish, Avatar 2, Aquaman And The Lost Kingdom, The Fabelmans, The Swimmers, Strange World, Slumberland, She Said, The Menu, Black Panther: Wakanda Forever, Living, De Flash, Prey For The Devil, Wendell & Wild, Im Westen Nichts Neues, Call Jane, The Good Nurse, Ticket To Paradise, Black Adam, The School For Good And Evil, Halloween Ends, Emily, White Bird: A Wonder Story, Decision To Leave, The Lost King, Amsterdam, Lyle, Lyle, Crocodile, Spider-Man: Across The Spider-Verse - Part One, One Fine Morning

TOP 500
Statistieken
29,038 Films, 3,038 Serie, 7,171 Seizoens, 121,449 Afleverings, 404,198 Mensen, 599,416 Gebruikers, 267,357 Berichten, 29,098 Reviews, 101,328 Photos, 7,364 Video's
Algemene Informatie & Overige pagina's
Taal
סרטים © 2022