"קיק-אס 2": בעיטה בתחת

כל עוד ביקורות סרטים ודעות על סרטים יישארו משהו אינדיבידואלי, אשמח לתת את הצד שלי והגרסא הפרטית שאך ורק אני מקבל. במקרה של צמד סרטי "Kick-Ass", שניהם נהדרים וכיפיים, אבל לא מדובר ביצירות מופת של ממש. המקוריות והחדשנות, עליה מדברים אוהדי הסרט, לא הרגישה לי אותנטית במאת האחוזים, בעיקר בגלל העובדה שזכור לי Defendor בכיכובו של וודי הארלסון הנהדר, שהיה טוב יותר, בעיניי לפחות, מרגש יותר, נוגע ללב והרבה יותר אותנטי.

אבל היי, זוהי מדינה חופשית וכל אחד ראשי להביע את דעתו, נראה שהסחף הכללי של הסרט הראשון בסדרה (כנראה שזו תהיה סדרה, אי אפשר כבר להימלט) השפיע ושיבש מוחות רבים והוציא את רובם מהמסלול הישר, שכן אי אפשר להסביר את ההיי המטורף בו היו מצויים בעת יציאת הסרט הראשון כמו שאי אפשר להסביר את הכניסה למרה השלילית בעת יציאתו של הסרט השני. הרפש שנשפך לכיוון הסרט בשני בסדרה נובע ממחשבה שהראשון היה כה עילאי ומיוחד (הוא לא !!!) עד שהקטילות הבלתי מוצדקות על הסרט השני היו עניין של זמן.

לאחר שהוצאתי את כל זה מהמערכת, הגיע הזמן לתקציר הפרקים הקודמים והפרק הנוכחי; קיק-אס, גיבור העל החנון עדיין נחשב חנון, אבל מפתח קוביות שלא מביישות את אחרון ואף את ראשון כוכבי הפוטבול בשכבתו. בנוסף להכל הוא נפטר ממשקל עודף ומטומטם (חברתו, שכנראה השתפשפה על מפשעות של אחרים) ורוצה לחזור לסצנה.

היט-גירל, נטולת האב ובעלת יכולות הלחימה הבלתי ניתנות לריסון, חוזרת בתור עצמה וכמעט שמתפקעת כאשר האפוטרופוס שלה מכריח אותה להשתלב בחברה ולהיות חלק מחבורת בנות שרוצות את מה שכולן רוצות להיות בתיכון, מקובלות ומהממות. אליהם מתווספים מספר גיבורי על והנמסיס של קיק-אס, בשמו החדש, מאת'רפאקר. יש אפילו צד ישראלי לסרט, כאשר איזו שרירנית ישראלית ממוצא רוסית מוצאת לנכון לכסח כל מה שמסתובב בתור שכירת חרב רבת עוצמה של הבאד גאי החדש בעיר.

בצד הטוב, קלואי גרייס מורץ, פשוט נהדרת, שחקנית עולה בהוליווד הצעירה. כישרון משחק פשוט נהדר, גם דרמטי, גם קומי וגם בתפקיד שמייעד לה את הכוח בידיים היפות, הצעירות והמוכשרות שלה. הנשים משתלטות על המסך ופתאום הפמניזם סופר ניצחון עצום, כאשר ברור, ללא צל של ספק מי מניעות את העלילה, אוחזות במושכות ומושכות בחוטים.



אהרון טיילור ג'ונסון נראה חסון וכזה שיכול להזיק לבן אדם גם אם לא ילמד אומניות לחימה, אבל ההתעקשות עליו בתור חנון מורידה את אמינות הסרט. הוא משחק תפקיד בנאלי וחסר מעוף, אבל עם זאת, עושה את עבודתו בצורה נאמנה. גם על ג'ים קארי הייתה אופנת ניגוח לאחר המשפטים האומללים שלו לאחר צאת הסרט, אבל בכל הנוגע לתפקודו בתור שחקן הוא עשה תפקיד לא רע בכלל. אימץ דמות שונה מהרגילות שלו וזרם איתה קדימה בצורה מופלאה.

בנוגע לאמירות הקאריות; אמנם הסרט מדמם בשלבים רבים בצורה וולגארית וגראפית מאוד, אבל כיאה לאקשן קומיקסי חסר עכבות ופשרות הוא מציג את המציאות והבדיון באופן שגורם לשניים להטשטש לעיתים רחוקות, אבל מנסה להזכיר שיש דברים שפשוט לא מתערבבים באופן ראסמי במפגש בין עולם הקומיקס לבין העולם האמיתי.



המסרים שמנסה להעביר הסרט כוללים, בין היתר, ביקורת די גלויה על תרבות הצריכה והחינוך של הנוער האמריקאי המתמכר למותגים ובעיקר ללהקות פופ צעירות, נוסח וואן דיירקשן (כן, אני מכיר אותם) ושאר ירקות. ואיך אפשר בלי אוזלת ידה של המשטרה, הגוררת הצמחתם של גיבורי על אלטרנטיביים למצב הנכאים השורר בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, במציאות בה כל אחד יכול לקנות אקדח (או מאה) ולהשתמש בו כראות עיניו.

הסרט ממשיך בליין ההארד קור הגרפי שאפיין את הראשון וממשיך להציג את כריסטופר מיינץ פלאזה, שממשיך להיות ילד כאפות בדרך כזו או אחרת, למרות שהפעם הוא משתמש בכסף בתור הכוח המיוחד שלו ובעוזרו המיוחד (המגולם על ידי ג'ון לגוויזמו). הסך הכללי מציג סרט נהדר שממשיך את הקו המצוין של הסרט הראשון ואפילו מציג אופצייה לסגירה של טרילוגייה, שכנראה פשוט בלתי ניתן להתחמק ממנה בתקופות אלו.